<?xml version='1.0'?><rss version="2.0"><channel><title>מדרשת, בית מדרש ברשת | דפי לימוד</title><link>http://www.midreshet.org.il/</link><item><title>שלמה המלך ואשמדאי</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1881</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1881</guid><description><![CDATA[במרכז הלימוד הסיפור הארוך מהתלמוד הבבלי על המפגש בין שלמה, מלך ישראל, ואשמדאי, מלך השדים. 
העימות ביניהם נערך על רקע רצונו של שלמה להשיג את תולעת השמיר על מנת לבנות את בית המקדש. וזאת כדי לבנות את בית המקדש באבנים שלמות. 
הסיפור המורכב הזה מציג שתי דמויות "גדולות מהחיים" וכיצד הן מתייחסות למציאות, לטבע ולעולם. 
הדף הוא הזמנה ללמוד את הסיפור הזה באופן שהוא רלוונטי ומשמעותי לשאלות שמעסיקות אותנו בימים אלו: האדם ככובש ומנצל העולם, איכות הסביבה, היחס לאחר ועוד ]]></description><author>חמי רמיאל</author><category>אשמדאי,בית המקדש,צדק,שלמה המלך,שמיר,</category><pubDate>Sun, 29 Jan 2012 17:57:00 GMT</pubDate></item><item><title>שבת שלפני החטא</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1869</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1869</guid><description><![CDATA[בשיעור זה נשווה את פרשיות המשכן לפני ואחרי חטא העגל, ודרכן נשווה את פרשיות השבת לפני ואחרי החטא.
נתמקד בחידוש של איסור הבערת אש המופיע רק אחרי החטא, והתיקון של חז"ל המכניס בחזרה את האור והחום אל תוך הבית.
נסיים בפירוש המשנה האחרונה בפרק "במה מדליקין".]]></description><author>יוסי צוריה</author><category>אש,חטא העגל,משכן,נרות,שבת,</category><pubDate>Mon, 23 Jan 2012 12:51:00 GMT</pubDate></item><item><title>"יעקב אבינו לא מת" - על משמעותו של מדרש</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1867</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1867</guid><description><![CDATA[דרך מדרש מפתיע המופיע בתלמוד הבבלי ננסה לפתוח לדיון בדף זה את שאלת מקומו ומשמעותו של המדרש החז"לי. האם המדרש טוען לאמת? איזה מעמד יש למדרש? איזה יחס לתורה מסמל המדרש החז"לי ועוד. ]]></description><author>חמי רמיאל</author><category>יעקב,מדרש,</category><pubDate>Sun, 29 Jan 2012 17:57:00 GMT</pubDate></item><item><title>פיוט - על מילים ומנגינה</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1858</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1858</guid><description><![CDATA[לימוד מבוא לנושא הפיוט - מדוע נתחברו פיוטים, מדוע התנגדו לסוגה, באילו לחנים משתמשים...]]></description><author>סגלית אור</author><category>הרב עובדיה יוסף,פיוט,תפילה,</category><pubDate>Sun, 29 Jan 2012 17:57:00 GMT</pubDate></item><item><title>שירת נשים - קול באשה ערוה?</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1856</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1856</guid><description><![CDATA[עיון בסוגיית שירת נשים בהקשר התלמודי, שם היא עלתה לראשונה. נברר את המושג 'קול באשה ערוה' ואת משמעותו, ונבדוק את השאלה המרכזית - האם המקורות אוסרים על שירת נשים?]]></description><author>דב  חיון</author><category>קול באשה,שירת נשים,</category><pubDate>Sun, 29 Jan 2012 17:56:00 GMT</pubDate></item><item><title>נח - איש המדעים והטכנולוגיות</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1810</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1810</guid><description><![CDATA[האם יתכו וחז"ל 'פיספסו' את דמותו האמתית של נח?   האם ייתכן כי נח היה, קודם כל, איש מדע וטכנולוגיות ששימר והעביר הלאה את הידע האנושי? האם יש הוכחות לכך מהפרשיות השונות בספר בראשית?]]></description><author>יוסי צוריה</author><category>טכנולוגיה,נח,</category><pubDate>Sat, 21 Jan 2012 19:04:00 GMT</pubDate></item><item><title>'השביל הזה מתחיל כאן' (אהוד בנאי)</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1806</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1806</guid><description><![CDATA[בתחילתו של מסע לימוד משותף, ננסה לבחון עם חברי הקבוצה איזה מסע אישי מעוניין כל משתתף לעבור.  
]]></description><author>שירה רובינשטיין </author><category>חופש בחירה,חיפוש,מסע,</category><pubDate>Sun, 29 Jan 2012 17:56:00 GMT</pubDate></item><item><title>יעקב ועשו - הפגישה</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1801</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1801</guid><description><![CDATA[פירוש מהפכני על הפגישה וההתפייסות בין יעקב לעשו.   בין השאר, לפי פירוש זה יעקב מחזיר את הברכה לעשו ומשתחרר מהנטל שרבץ עליו יותר מעשרים שנה.]]></description><author>יוסי צוריה</author><category>אחים,התפייסות,יעקב ועשו,</category><pubDate>Mon, 26 Dec 2011 09:25:00 GMT</pubDate></item><item><title>האדם והטבע</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1796</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1796</guid><description><![CDATA[לימוד זה עוסק ביחס שבין האדם לטבע: האם האדם הוא חלק מהטבע? האם הוא חי בצידו? האם הוא מעליו? 
האם תפקיד האדם לשמור ולשמר את הטבע או לפתח ולהתפתח ממנו? 

הדיון יעסוק בשאלת האיזון שבין הטבע, התרבות והסביבה לבין התפתחות האדם, כיחיד וכחברה. ]]></description><author>יערה סלמון מיכאלי ונילי גליק</author><category>אחריות סביבתית,אקולוגיה,ארץ ישראל,ט"ו בשבט,טבע,עמוס עוז,</category><pubDate>Sat, 21 Jan 2012 20:48:00 GMT</pubDate></item><item><title>הבית שלי</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1793</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1793</guid><description><![CDATA[העם היהודי החל את דרכו כעם נודד, אך תמיד התגעגע ל "בית". הגעגועים נמשכו לאורך השנים כאשר יהודים חיו בגלות, הרחק מארצם ההיסטורית, אך גם לאחר ששבו אליה, הם מתגעגעים, הפעם לארץ מולדתם. 

דף זה עוסק במתח שבין הגעגוע לבית (לאומי ופרטי) לבין יצר הנדודים. נדון במושג 'בית' בהקשרו ההיסטורי, התרבותי והלאומי ובמוטיב הנדודים כמציאות וכערך בתרבות היהודית. ]]></description><author>יערה סלמון מיכאלי ונילי גליק</author><category>אברהם אבינו,ארץ ישראל,בית,בראשית,לאה גולדברג,נדודים,ציווי אלוהי,שורשים,</category><pubDate>Fri, 30 Dec 2011 10:50:00 GMT</pubDate></item><item><title>ניגון עתיק</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1752</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1752</guid><description><![CDATA[לימוד מושג הקנאות, הפותח מ'ניגון עתיק' של נתן אלתרמן, ומסיים בדמויותיהם של אליהו ופנחס, שלפי המדרש הן דמות אחת. האם הקנאות היתה מאז ומעולם? האם היא ראויה? האם היא מופת שיש לחנך לאורו?]]></description><author>איתמר לפיד</author><category>אליהו,אלתרמן,פנחס,קנאות דתית,</category><pubDate>Sun, 18 Dec 2011 06:35:00 GMT</pubDate></item><item><title>משבר הלידה</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1751</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1751</guid><description><![CDATA[הלימוד עוקב אחר המושג 'משבר' ומשמעויותיו השונות מן העברית המקראית ועד העברית המודרנית. מעניין כי במקורו נקשר המושג 'משבר' לשלב הלידה. נקרא את שירו של אהוד בנאי 'עטוף ברחמים', ונעמיק במקור התלמודי שעליו הוא מסתמך.]]></description><author>איתמר לפיד</author><category>אהוד בנאי,לידה,משבר,רבי שמלאי,</category><pubDate>Sun, 18 Dec 2011 06:34:00 GMT</pubDate></item><item><title>ופשוטים הדברים</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1741</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1741</guid><description><![CDATA[בשיעור הקודם עקבנו אחר השאלה 'מי האיש?'. כעת ננסה להבין את התשובה, ואם היא פשוטה או מסובכת. הלימוד הפעם נכנס אל תוך דפי הגמרא והשירה, ומבקש למצוא במילותיהן את התשובות הפשוטות.]]></description><author>איתמר לפיד</author><category>לאה גולדברג,מי האיש,פשטות,</category><pubDate>Sun, 18 Dec 2011 06:34:00 GMT</pubDate></item><item><title>מי האיש</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1737</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1737</guid><description><![CDATA[מסע בעקבות צמד המילים במקרא: 'מי האיש?'. השאלה עוברת כחוט השני בכמה מקומות במקרא, ואף שבכל אחד מהן יש לה הקשר אחר, בכולן יחד היא מכוונת אל האנושיות שבאדם, הפשטות שבו. הלימוד מבקש להבין את משמעות השאלה, ולבחון את השלכתה על היחסים בתוך החברה פנימה.]]></description><author>איתמר לפיד</author><category>מי האיש,מלחמה,שלום,</category><pubDate>Tue, 03 Jan 2012 10:53:00 GMT</pubDate></item><item><title>שלי, שלנו, של כולם - מעורבות ואחריות חברתית</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1735</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1735</guid><description><![CDATA[דף זה עוסק במחויבות ובחריות חברתית והוא מיועד לילדים בשלבים הראשונים של ההתבגרות (גיל בר/בת מצווה).
הדף עוסק הן במחויבותו של היחיד כלפי החברה בה הוא חי והן בשאלת הנתינה.
]]></description><author>מורי בית ספר קשת ירושלים, עריכה: חוה ליאון, עמותת קשת</author><category>אחריות,בית מדרש לילדים,בר מצווה,התבגרות,נתינה,</category><pubDate>Sun, 18 Dec 2011 06:27:00 GMT</pubDate></item><item><title>על קדושה ואינטימיות</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1734</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1734</guid><description><![CDATA[הלימוד עוסק בשאלות של קדושה ואינטימיות, הנלמדות מדרכו של הכהן הגדול אל קודש הקודשים ביום הכיפורים. 
דרך לימוד פסוקים מן התורה, תיאור המשנה ודיון של התלמוד והמדרש, נשאל מהי הדרך הראויה למפגש עם אלוהים, ומתוך כך - מהי הדרך הראויה למפגש בין אנשים. האם יש קדושה במפגש האינטימי בין אדם לחברו? ומה חשוב יותר - המפגש עצמו או הדרך אליו וממנו?]]></description><author>איתמר לפיד</author><category>אינטימיות,קדושה,</category><pubDate>Sun, 18 Dec 2011 06:32:00 GMT</pubDate></item><item><title>'למות באוהלה של תורה' - קרב בבית המדרש</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1731</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1731</guid><description><![CDATA[אנחנו רגילים לשמוע את הממרה 'תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם', אולם האם בית המדרש הוא אכן מקום של שלום? האם הוא צריך להיות מקום של שלום?
דף הלימוד מציע מבט ביקורתי על אתוס המאבק והמלחמה המלווה את הרעיון של בית המדרש, ומנסה לבחון את מקומו - המצוי והרצוי - בתרבות היהודית ובימינו.]]></description><author>בית מדרש פשיטא</author><category>בית המדרש,מאבק,מלחמה,סכין,ר' יוחנן,ריש לקיש,תרבות המחלוקת,</category><pubDate>Sun, 18 Dec 2011 06:31:00 GMT</pubDate></item><item><title>על חלומות, שאיפות וציונות</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1726</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1726</guid><description><![CDATA[על החוט הדק בין חלום למציאות, ההבדל בין חזון לשיגעון, וקצת על הרצל, בן גוריון וציונות]]></description><author>אלדד וייל</author><category>בן גוריון,הרצל,חלומות,מדינה,נגב,ציונות,</category><pubDate>Sun, 18 Dec 2011 06:29:00 GMT</pubDate></item><item><title>רבקה אמנו בקריאה חדשה</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1725</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1725</guid><description><![CDATA[מבין ארבע האמהות, רבקה מצטיירת כדמות האסרטיבית ביותר, שלא לומר מניפולטיבית, הפועלת מאחורי גבו של בעלה ומנווטת אותו כך שיעניק את ברכתו ליעקב ולא לעשיו. מדוע נטו חז"ל להשחיר את דמותה יותר מאשר את שאר האמהות? בלימוד זה נציע לראות את רבקה כאישה הלוקחת שליטה על חייה ואחריות על סביבתה, ונאלצת לפעול בדרכים עקיפות. הלימוד יתבסס על מדרש מודרני שכתב רונן אחיטוב.]]></description><author>רונן אחיטוב והדס אחיטוב</author><category>ואיש לא ידעה,מדרש מודרני,צוהר תעשה לתיבה,רבקה אמנו,רונן אחיטוב,</category><pubDate>Sun, 18 Dec 2011 06:30:00 GMT</pubDate></item><item><title>ביתו של אדם - היחסים שבין אדם לבין ביתו</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1724</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1724</guid><description><![CDATA[בבית מדרש זה נעמוד על הקשרים המורכבים בין אדם לבין ביתו. 
מה מבטא המושג "בית"? 
הבית מגן עלינו, שומר עלינו מפגעי הטבע והחברה, ("ביתי הוא מבצרי") בו בזמן הבעלות על בית מטילה עלינו גם אחריות ("כי תבנה בית... ועשית מעקה לגג...).
ועוד – עד כמה מגן עלי הבית ועד כמה הוא מגביל אותי?   
האם הבית מושפע מאישיותו של האדם הגר בו? משקף את אישיותו? ואולי להפך אולי הבית הוא המעצב את האדם? 
לפני סיום ניגע במשמעות המורכבת של מושג הבית בתרבות ישראל.]]></description><author>מורי בית ספר קשת ירושלים, עריכה: חוה ליאון, עמותת קשת</author><category>בית,בית מדרש לילדים,הגנה,זהות,יחיד,קהילה,</category><pubDate>Sun, 18 Dec 2011 06:25:00 GMT</pubDate></item><item><title>אכלנו ושבענו - בית מדרש על ברכת המזון</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1723</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1723</guid><description><![CDATA[דף לימוד זה מיועד לכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי. אפשר לשלב אותו ביחידת לימוד על חושים (טעם) או כחלק מפרוייקט בישול, או בעקבות ארוחה משותפת בכיתה. 

בתהליך הלימוד נעמוד על מספר רעיונות "דתיים"- אמוניים המגולמים בטכסט של ברכת המזון, ונעמיד מולם טכסטים מודרניים המבטאים תפיסות "חילוניות" בנושא זה.]]></description><author>מורי בית ספר קשת ירושלים, עריכה: חוה ליאון, עמותת קשת</author><category>אוכל,ארוחה,בית מדרש לילדים,ברכת המזון,מזון,תודה,</category><pubDate>Sun, 18 Dec 2011 06:26:00 GMT</pubDate></item><item><title>חנוכה - זהות יהודית,  התייוונות ואמריקניזציה</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1722</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1722</guid><description><![CDATA[אחד הנושאים שחג החנוכה מזמן בפנינו לדיון הוא נושא ההתייוונות - יהודים שאימצו סממנים והתנהגויות השאובים מהתרבות היוונית-ההלניסטית, הן בהיבט הערכי האידאולוגי הן בהיבט האסתטית. 
מטרת לימוד זה היא לבחון את מושג ההתייוונות בזווית אקטואלית: עד כמה גם אנו מאמצים אלינו סממנים של התרבות המערבית-האמריקנית, ועד כמה הם פוגעים בזהותנו היהודית.]]></description><author>צחי קינן</author><category>התיוונות,זהות,חנוכה,</category><pubDate>Sun, 18 Dec 2011 06:37:00 GMT</pubDate></item><item><title>חשיפה: מפרקי אבות לעושק עובדי קבלן- מתכונות הלומד 'הטוב' לצדק חברתי</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1717</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1717</guid><description><![CDATA[חשיפת / הצגת הלימוד הבית מדרשי באמצעות משנה מפרקי אבות ו'ו' ושימוש באחת מנגזרותיה לעיסוק בצדק חברתי]]></description><author>איתן  גור אריה</author><category>יחסי עובד מעביד,כבוד עצמי,לימוד תורה,פרנסה,צדק חברתי,</category><pubDate>Sun, 25 Dec 2011 21:41:00 GMT</pubDate></item><item><title>טו בשבט - הזדמנות לחג אקולוגי חלק שני</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1711</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1711</guid><description><![CDATA[בלימוד הקודם בחנו בעין ביקורתית את הפיכתו של ט"ו בשבט ל'חג הנטיעות', ועמדנו על גלגולו המאוחר לחג של שמירת הסביבה. בלימוד זה נעיין במקורות תלמודיים המתווים כללים, עקרונות ודילמות בתחום אחריות האדם כלפי סביבתו. ]]></description><author>צחי קינן</author><category>אחריות סביבתית,אקולוגיה,טו בשבט,</category><pubDate>Sun, 18 Dec 2011 06:38:00 GMT</pubDate></item><item><title>חג הסיגְד – בין יום הכיפורים לחג השבועות</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1710</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1710</guid><description><![CDATA[חג הסיגְד הוא מהחגים הייחודיים של 'ביתא ישראל' – קהילת יהודי אתיופיה. 
מנהגי חג הסיגד יוצרים זיקה מובהקת בינו ובין יום הכיפורים מחד גיסא, ובינו ובין חג מתן תורה מאידך גיסא. המחלוקת לאיזה מן המועדים קשור חג הסיגד – חושפת היבטים מעניינים בחג עצמו. מטרת העיון בדף זה היא לחשוף את הלומדים למסורות ייחודיות של ביתא ישראל מתוך עיון בשאלת הזיקה בין הסיגד ובין שני מועדים אלו. אין בכך שאיפה להכריע את המחלוקת העתיקה, אלא להפריד את מאפייני החג ולהבין את זיקותיו השונות. ]]></description><author>אדוה הכהן-בומנדיל ופנינה (פלגו) גדאי- אגניהו</author><category>ביתא ישראל,חג הסיגד,מסורת,קהילת יהודי אתיופיה,שבועות יום הכיפורים,</category><pubDate>Mon, 31 Oct 2011 08:56:00 GMT</pubDate></item><item><title> חוה - עיון בבריאת האשה </title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1709</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1709</guid><description><![CDATA[עיון בשני סיפורי בריאת האישה ומשמעויותיה לשאלת מהותה של האשה ומעמדה, דרך לימוד של פרשנים והוגים הדנים בשאלות אלו.]]></description><author>טובה סכר</author><category>אשה,זוגיות,חוה,לימדו-רשת חברותות,נשים,</category><pubDate>Sun, 18 Dec 2011 19:41:00 GMT</pubDate></item><item><title>'עוד מעט, עוד קצת': על געגוע וכמיהה</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1708</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1708</guid><description><![CDATA[חג הסיגְד, החל בכ"ט בחשוון, 50 ימים לאחר יום הכיפורים, הוא מהחגים הייחודיים של 'ביתא ישראל' – קהילת יהודי אתיופיה. באתיופיה נהגו להיערך לקראתו במשך ימים רבים: בצום והיטהרות, בהכנת בגדים מיוחדים לחג ובשחיטת כבשים ופרות לתפילה ולשבירת הצום. טקס חידוש הברית העומד במרכזו של החג נערך על פסגת הר גבוה: הקס (הכהן) הראשי קורא ברוב עם פסוקים נבחרים מהמקרא, הקהל חוזר על המילים, פורשׂ ידיו לשמים ומשתחווה. בסיום הטקס תוקעים בחצוצרות ומתפללים לחגוג ב'שנה הבאה בירושלים'. הכמיהה לשוב לירושלים והדאגה לשלומה של העיר הן מוטיבים מרכזיים בתפילות חג הסיגְד.
מאז עלייתם לישראל בשנות השמונים, מציינים 'ביתא ישראל' את החג בעלייה לרגל לירושלים. תחילה צוין המעמד המרכזי בהר ציון ובכותל. כיום מתקיים הטקס בטיילת ארמון הנציב (שרובר), המשקיפה על הר הבית. משנת 2008 התקבל יום הסיגְד בחוק כאחד החגים הרשמיים בישראל. 
בדף זה נעסוק בגעגוע ובכמיהה, ובהתנפצותם אל מול המציאות. נעמוד על המעבר מתפילות הגעגוע והכיסופים לירושלים האידאלית, אל התפילה הנערכת בירושלים הממשית. 
הדף נערך בשיתוף עם 'הלל' תל אביב]]></description><author>אדוה הכהן-בומנדיל ופנינה (פלגו) גדאי- אגניהו</author><category>ביתא ישראל,געגועים,חג הסיגד,חלום ושברו,ירוסלם,קהילת יהודי אתיופיה,</category><pubDate>Sun, 01 Jan 2012 12:02:00 GMT</pubDate></item><item><title>הברית - לימוד לכבוד חג הסיגד</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1706</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1706</guid><description><![CDATA[בכ"ט בחשוון, חמישים יום לאחר צום כיפור, עלתה מדי שנה קהילת 'ביתא ישראל' שבאתיופיה לראש הר גבוה, ועליו ניהלו כוהני העדה, הקסים, את טקס הסיגְד. במהלך הטקס הוקראו ברוב עם פסוקים נבחרים מהתורה ('האוּרית'), נערכו תפילות לגאולה והתקיימו טקסי השתחוויה. בין שאר הפסוקים הוקרא גם טקס חידוש הברית בימי שיבת ציון, כפי שמתואר בספר נחמיה. למעשה, טקסט זה לא רק נקרא במהלך הסיגד, אלא הוא גם שימש מודל השראה עיקרי לעיצוב הטקס ולהתנהלותו. מאז עליית הקהילה לישראל נערך חג הסיגד בירושלים, ומשנת 2008 הוא התקבל בחוק כחג רשמי. 
מבין היבטיו השונים של החג, בולט אפוא מושג ה'ברית' - הן באזכור הבריתות השונות בתנ"ך, הן בראייתן כמודל לטקס המתחדש. הברית משמשת תזכורת חיה כמאפיין לעבר ולהווה, והטקס עצמו מחדש אותה בכל שנה ושנה.  
דף הלימוד נערך בשיתוף 'הלל' תל אביב]]></description><author>אדוה הכהן-בומנדיל ופנינה (פלגו) גדאי- אגניהו</author><category>ביתא ישראל,ברית,חג הסיגד,חידוש הברית,נחמיה,קהילת יהודי אתיופיה,</category><pubDate>Mon, 31 Oct 2011 08:57:00 GMT</pubDate></item><item><title>ט"ו בשבט - הזדמנות לחג אקולוגי</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1704</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1704</guid><description><![CDATA[במקורו, ט"ו בשבט היה ראש השנה למעשר האילנות; מעין ציון זמן להתחלפות שנת המס. עם השנים קיבל החג בכל תקופה משמעויות אחרות, ובין השאר נטען במשמעויות קבליות על ידי חכמי צפת שיצרו את 'סדר ט"ו בשבט'. 
בלימוד זה נבחן את גלגוליו המאוחרים של החג: כיצד הפך עם קום המדינה לחג הנטיעות; ובדורות האחרונים - לחג של יהדות ואחריות סביבתית.
מה בין יהדות לבין סביבה? האם ניתן לזהות במקורותינו ניצנים של מגמות אקולגיות עכשוויות?]]></description><author>צחי קינן</author><category>אקולוגיה,טו בשבט,יהדות,נטיעות,סביבה,</category><pubDate>Sun, 18 Dec 2011 06:38:00 GMT</pubDate></item><item><title>קין -דיוקנו של רוצח</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1703</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1703</guid><description><![CDATA[עיון בדמותו של קין - האח והרוצח הראשון בתולדות אנוש]]></description><author>טובה סכר</author><category>הבל,לימדו-רשת חברותות,קין,רצח,</category><pubDate>Sun, 18 Dec 2011 06:22:00 GMT</pubDate></item><item><title>קין והבל בקריאה חדשה</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1702</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1702</guid><description><![CDATA[קין והבל נחקקו בתרבותנו כאבות טיפוס של הרע והטוב המוחלטים. קין הרוצח הנמהר קם על הבל אחיו התמים והורגו לאחר שאלוהים לא שועה אל קורבנו מפרי האדמה ומעדיף תחתיו את קורבן אחיו, מבכורות צאנו. 
בלימוד זה נבקש להתנער לרגע מהמטען התרבותי המלווה אותנו, ולקרוא את הפסוקים בקריאה חדשה ומפתיעה המבוססת על מדרש מודרני שכתב רונן אחיטוב. 
]]></description><author>רונן אחיטוב והדס אחיטוב</author><category>הומוסקסואליות,מדרש חדש,פגיעה מינית בתוך המשפחה,צוהר תעשה לתיבה,קין והבל,רונן אחיטוב,תשוקה אסורה,</category><pubDate>Thu, 10 Nov 2011 14:51:00 GMT</pubDate></item><item><title>מגדל בבל בקריאה חדשה</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1699</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1699</guid><description><![CDATA[סיפור מגדל בבל מעלה שאלות רבות על מערכת היחסים שבין האל לאדם, המצטיירת כמאבק כוחני והתגוננות של האל מפני התעצמות כוחם של בני האדם. לימוד זה מציע קריאה אחרת בסיפור מגדל בבל, המבוסס על מדרש מודרני שכתב רונן אחיטוב.]]></description><author>רונן אחיטוב</author><category>בריאת האדם,חטא גן האדם,מגדל בבל,מדרש חדש,פרשת בראשית,קידמה טכנולוגית,שיח של אכפתיות,שיח של מאבק,</category><pubDate>Tue, 25 Oct 2011 21:45:00 GMT</pubDate></item><item><title>זמן שאינו זמן - ערב שבת בין השמשות</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1695</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1695</guid><description><![CDATA[על הקושי וההזדמנות שבזמן של ערב שבת בין השמשות. ]]></description><author>חמי רמיאל</author><category>בין השמשות,זמן,ערב שבת,</category><pubDate>Mon, 17 Oct 2011 09:52:00 GMT</pubDate></item><item><title>יתרון ארץ - אדם וסביבה</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1694</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1694</guid><description><![CDATA[המדרשים דנים בשאלת היחס והעמדה של האדם כלפי סביבתו והטבע. במרכז המאבק של האדם בטבע בנסיון להשתלט עליו, להבינו ולנצל אותו לצרכיו. המדרשים מעלים שאלות אודות היכולת האנושית, היחס הרצוי לטבע ולסביבה והסכנות שבמאבק זה. ]]></description><author>חמי רמיאל</author><category>ויקרא רבה,חמור,טבע,סביבה,קהלת,קין והבל,</category><pubDate>Mon, 17 Oct 2011 09:57:00 GMT</pubDate></item><item><title>מקהילים קהילה </title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1688</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1688</guid><description><![CDATA[בזמן שבית המקדש היה קיים, העלייה לרגל לירושלים בחג הסוכות בסיומה של שנת השמיטה, היתה מיוחדת במינה; במועד זה נהגו לקיים את מצוות הקהל - כל העם מתקהל בבית המקדש והמלך קורא לפניו את דברי התורה. 
על הקשר בין 'הקהל' למושג הקהילה המודרנית, בדף לימוד זה.   ]]></description><author>יעל אוריין</author><category>הקהל,זהות,סוכות,קהילה,תורה,</category><pubDate>Sun, 23 Oct 2011 10:10:00 GMT</pubDate></item><item><title>מה פשר הגשם</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1687</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1687</guid><description><![CDATA[חג הסוכות הוא יום הדין של הגשם אשר ירד במהלך השנה. אותו הגשם אשר השנה החקלאית כל כך תלויה בו הוא גם הגשם אשר הופך את הישיבה בסוכה לבלתי אפשרית ואת חווית עליית הרגל ללא נעימה. בדף הלימוד נכיר את המקורות המציגים את המורכבות של הגשם אשר באה לידי ביטוי גם בבקשה עליו בתפילה. ]]></description><author>יעל אוריין</author><category>גשם,סוכות,פיוט אשכנזי,שמחה,שמיני עצרת,תפילה,</category><pubDate>Sun, 23 Oct 2011 10:12:00 GMT</pubDate></item><item><title>דמעת העשוקים - לימוד על ממזרים</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1681</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1681</guid><description><![CDATA[החשש שמא ייוולד ממזר הוא אחד המנגנונים המשעבדים נשים מסורבות גט לבעליהן, המונעים מהן את הזכות האלמנטרית ללדת ילדים. חשש זה נמצא גם בבסיס המושג "עגונה" - אישה שלא ידוע היכן בעלה, וכל עוד לא ידוע אם הוא חי או מת, ואין דרך לקבל ממנו גט, היא מנועה מלהמשיך בחייה, מחשש פן ילדיה יהיו ממזרים.
בשיעור זה נלמד על המושג 'ממזר'. הידע הוא כוח. אולי נלמד להפסיק לפחד מממזרים.
]]></description><author>אליזבט גולדוין</author><category>מוסר,ממזר,מסורבת גט,עגונה,צדק,שליטה במיניות,</category><pubDate>Tue, 25 Oct 2011 11:37:00 GMT</pubDate></item><item><title>אש, תשוקה ומין</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1680</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1680</guid><description><![CDATA[בקווי המהדרין נשים נדרשות לשבת בחלק האחורי של האוטובוס, חיילים מסרבים לשמוע נשים שרות, פרסומות שבהן מופיעות נשים מושחתות בירושלים, ועוד. 
הצניעות היא עיקרון חשוב. האם זו הדרך לשמור עליה? האם קיימת אפשרות נוספת מלבד הדרת נשים מזה והפקרות מינית מזה? מה אומרים על כך מקורותינו? 
]]></description><author>אליזבט גולדוין</author><category>אש,הדרה,מין,צניעות,שליטה,תשוקה,</category><pubDate>Sun, 25 Dec 2011 21:38:00 GMT</pubDate></item><item><title>מה זאת אהבה?</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1679</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1679</guid><description><![CDATA[השאלה 'מה זאת אהבה?' מטרידה רבים ובוערת בלב אנשים צעירים. תשובה פשוטה אין לה אבל דברים נפלאים שנכתבו עליה יכולים לעזור להבין אותה.  ]]></description><author>אליזבט גולדוין</author><category>אהבה,הפרדה,חברות,נדיבות,שותפות,תשוקה,</category><pubDate>Wed, 26 Oct 2011 17:08:00 GMT</pubDate></item><item><title>זוג או פרט? </title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1677</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1677</guid><description><![CDATA[בסדנא זו נתבונן בסיפורים מהמקרא ומהתלמוד 
ונייצר שפה יהודית עתיקה - חדשה לדיון בנושא הרווקות המאוחרת. 


]]></description><author>שלומית נאור</author><category>דחיית גיל הנישואין,קריירה,רווקות,</category><pubDate>Tue, 03 Jan 2012 10:55:00 GMT</pubDate></item><item><title>פנים אל מול פנים</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1674</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1674</guid><description><![CDATA[הקשר בין העם ואלוהיו מתאפיין במתח שבין ריחוק וקרבה, בין געגוע מרחוק למפגש פנים אל מול פנים. מההתאהבות בשיר השירים אל הברית במעמד מתן תורה; מפסח לשבועות. לָמה קל יותר להתגעגע ומדוע קשה יותר להיפגש פנים אל פנים? מה בכל זאת מאפשר את המפגש?]]></description><author>יעל טרן</author><category>געגועים,זוהר,מפגש,מתן תורה,פנים בפנים,קצרים,שיר השירים,</category><pubDate>Tue, 03 Jan 2012 15:59:00 GMT</pubDate></item><item><title>פתח לנו שער</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1673</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1673</guid><description><![CDATA[לקראת השנה החדשה אנו מבקשים לפתוח שערים נעולים, שערי שמים ושערי הלב. בלימוד זה ננסה להבין מה נועל ומה פותח שערים אלו, ולשתף זה את זה במחשבות על אילו שערים היינו רוצים לפתוח.]]></description><author>יעל טרן</author><category>יום כיפור,נעילה,קצרים,ראש השנה,שערי דמעה,שערי שמיים,</category><pubDate>Wed, 09 Nov 2011 16:02:00 GMT</pubDate></item><item><title>שורשים ודאגה לאומית</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1671</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1671</guid><description><![CDATA[מי מאתנו לא שואף להידמות לעץ הרענן והשורשי, שיכול לרוחות החזקות, כי הוא נטוע באדמתו ויודע היטב מיהו? 
אנו חיים היום בעולם גלובלי הנשלט על ידי התרבות המערבית. בתוך כך מזמין אותנו ט"ו בשבט לעצור לרגע, להרכין ראשינו ולהביט על האדמה והשורשים שלנו– 
]]></description><author>מיכל ברגמן</author><category>אדם,אחריות,טו בשבט,יהדות וסביבה,עץ,קהילה,קיימות,שורשים,</category><pubDate>Tue, 27 Sep 2011 14:43:00 GMT</pubDate></item><item><title>שימי ידך בידי</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1670</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1670</guid><description><![CDATA[בדף זה נתבונן ביחסים שונים בין אנשים ובעיקר בתלות שלנו זה בזה. האומנם אנחנו תלויים זה בזה כפי שנהוג לחשוב? באילו מצבים אני זקוק/ה לעזרה? מה מאפשר זאת ומה מונע את זה? באילו מצבים אני מסוגל/ת להגיש עזרה? מה מאפשר זאת ומה מונע את זה? האם תלות היא דבר חיובי או שלילי? ]]></description><author>אליזבט גולדוין</author><category>עזרה,שפה,תלות,</category><pubDate>Sun, 25 Sep 2011 21:54:00 GMT</pubDate></item><item><title>דורשים שנה טובה</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1667</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1667</guid><description><![CDATA[בקיץ האחרון יצא 'העם' לרחובות ודרש צדק חברתי. משהו התעורר וביקש שינוי אמיתי ועמוק ביחסים שבין אדם לחברו. אולי אפשר לומר ש'העם' הזכיר לכולנו את התיקון הנדרש לקראת השנה החדשה ואת החובה של כל אחד מאתנו לתקן בעצמו את יחסיו עם חבריו. האם ההתעוררות החברתית תוביל אותנו לשנה טובה יותר? האם נצליח למחול איש לרעהו? והאם נצליח לתקן את מה שקלקלנו?

לקראת השנה החדשה בואו לדרוש עוד קצת צדק חברתי ולקוות אתנו שמכל הדרישות והדרשות נצליח לתקן ולא לקלקל.]]></description><author>מערכת  מדרשת</author><category>בין אדם לחברו,דורש,יום כיפור,צדק חבתרי,ראש השנה,שנה טובה,</category><pubDate>Thu, 22 Sep 2011 21:24:00 GMT</pubDate></item><item><title>איזהו הגיבור? על יסורי השבים, מבצעי התיקון והתשובה; הרהורים בצל ימים נוראים</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1666</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1666</guid><description><![CDATA["השיבנו ה' אליך ונשובה" היא משאת נפש של האדם הדתי, המתגלמת בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים, הנערכות בהשתתפות המונית של הציבור החילוני. אך יש היוצאים בשאלה מעולמם הדתי אל הוויה חילונית. אלה גם אלה נדרשים לתעצומות נפש. לגבורה. 
החזרה בתשובה והיציאה בשאלה הם לכאורה שני הפכים של אותה תופעה: צעד אישי המתחייב בעקבות גילוי האמת הפנימית, האישית, והליכה נגד הזרם, הכרוכה בקריעת או פרימת הקשרים המשפחתיים והחברתיים הישנים  והמוכרים ובאימוץ אורח חיים וקשרים חברתיים חדשים, שמלכתחילה טיבם הממשי עלום לעיתים, ומחירם בפועל מתגלה לעיתים כגבוה מהמצופה. 
נעמוד על המאמץ העצום ומחיר השינוי הכרוכים בצעדים שכאלה. ]]></description><author>איתן  גור אריה</author><category>יציאה בשאלה,תשובה,</category><pubDate>Tue, 25 Oct 2011 12:14:00 GMT</pubDate></item><item><title>שתי תורות?!</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1664</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1664</guid><description><![CDATA[דף לימוד זה עוסק בשאלות הראשוניות והבסיסיות: מה זה בכלל תורה שבעל פה ומדוע לעסוק בה? 
מכיוון שבחינוך הממלכתי היום לא לומדים בכלל תורה שבעל פה, אלא מלמדים מקרא כאילו זו היהדות כולה - הרי שכאשר ניגשים לקבוצה של בוגרי חינוך זה, עולות השאלות הללו בכל חריפותן. ]]></description><author>אליזבט גולדוין</author><category>גיור,הלל ושמאי,תורה שבעל פה,תלמוד תורה,</category><pubDate>Wed, 16 Nov 2011 14:49:00 GMT</pubDate></item><item><title>קהילה אורבנית וצדק חברתי</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1661</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1661</guid><description><![CDATA[עיון במקורות הנוגעים ליחסים בין אנשים לבין עצמם ובין אנשים לרכוש, על רקע מאורעות המחאה העכשווית.  ]]></description><author>אליזבט גולדוין</author><category>בעלות,הפרטה,התכנסות,קהילה,</category><pubDate>Tue, 27 Sep 2011 17:55:00 GMT</pubDate></item><item><title>יהושע בן נון- מנהיג או פקיד?</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1648</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1648</guid><description><![CDATA[יהושע, המנהיג השני של עם ישראל, קבל את מנהיגותו בירושה ממשה, ובמהלך חייו ממשיך את קו מנהיגותו. האם יש ליהושע ייחודיות מנהיגותית משל עצמו, או שהוא מהווה המשך ישיר והעתק חיוור של משה? נבקש לבחון את דמותו של יהושע כפי שמופיע במקרא, בספרות חז"ל ובעולם היצירה המודרנית]]></description><author>אפרת שפירא-רוזנברג</author><category>יהושע,מנהיגות,משה,</category><pubDate>Wed, 09 Nov 2011 16:41:00 GMT</pubDate></item><item><title>חשיפה : מפרקי אבות למעגלי שייכות</title><link>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1635</link><guid>http://www.midreshet.org.il/PageView.aspx?id=1635</guid><description><![CDATA[חשיפת / הצגת הלימוד הבית מדרשי באמצעות משנה מפרקי אבות ו'ו' ושימוש באחת מנגזרותיה לעיסוק במעגלי שייכות: משפחה קהילה ועם, באמצעות דיון בשערי הכניסה לקולקטיב היהודי]]></description><author>איתן  גור אריה</author><category>מעגלי שייכות,משפחה,עם,קהילה,</category><pubDate>Wed, 28 Sep 2011 10:34:00 GMT</pubDate></item></channel></rss>
